החלטה בתיק עש"א 2376-10-12

1.         המבקש הגיש בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: חוק שיקים ללא כיסוי), נוכח הגבלת חשבונו בבנק, לשיטתו - שלא כדין. בגדרי התביעה עתר המבקש לסעד זמני שימנע את הגבלת חשבונו עד להכרעה בהליך. בקשתו נתקבלה בהחלטת כב' השופטת פינצ'וק-אלט מיום 4.10.12, בנתון להפקדת הבטוחות המנויות בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין), להבטחת המשיב בגין כל נזק שייגרם לו כתוצאה ממתן הצו: התחייבות עצמית בלתי מוגבלת בסכום, פקדון בסך 10,000 ש"ח וערבות צד ג' בסך 7,500 ש"ח.

2.         המבקש עותר עתה ל"עיון חוזר" בהחלטה. לטענתו הפקיד את הבטוחות למען יושיע את חשבון הבנק שלו, אך בטוחות אלה מכבידות עליו מאד. לטענתו, נוכח היות ההליך מכוח חוק שיקים ללא כיסוי, הרי שאין כלל תחולה לתקנות סדר הדין ככלל ולהוראות תקנות 364 ו-365 בפרט, שעניינן הפקדת בטוחות אגב מתן סעדים זמניים להבטחת נזקי הבנק כתוצאה ממתן הצו. לשיטת המבקש, די בהפקדת ההוצאות להבטחת הוצאות המשיב בהתאם לתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"ב-1981 (להלן: תקנות שיקים ללא כיסוי) - שאם לא כן, יינעלו דלתות בית המשפט בפני המבקשים להשיג על הגבלת חשבונם.

3.         המשיב, שתגובתו נתבקשה, הותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

4.         דין הבקשה להתקבל חלקית, אף כי לא מטעמיו של המבקש.

5.         תקנות שיקים ללא כיסוי מסדירות את סדרי הדין בהגשת בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי. המבקש, כך ניתן להבין, מנסה להיבנות מהוראת תקנה 17 לתקנות שיקים ללא כיסוי, הקובעת שעם הגשת הבקשה יפקיד המבקש סך של 240 ש"ח (כפי עדכונו העתי, וכיום: 413 ש"ח), וזאת כפקדון לתשלום הוצאות משפט. לסברתו, כנראה, מוציאה הוראה זו גם את הוראת תקנות 364 ו-365 לתקנות, שעניינן הפקדת בטוחות אחרות, להבטחת נזקי הבנק כתוצאה ממתן הצו.

6.         דעתי שונה. תקנה 2(ב) לתקנות שיקים ללא כיסוי קובעת כי בכל עניין הנוגע לבקשה, שלא נזכר בתקנות אלה, יחול פרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי, קרי: הפרק העוסק בדרך הגשתן של בקשות בכתב. הוראה זו כשלעצמה ודאי אינה יכולה לשלול באופן גורף את תחולתן הכללית של כל יתר תקנות סדר הדין האזרחי (כך לדוגמה ולהמחשה בלבד: לעניין דחיית מועדים לבקשת הצדדים, או המצאת כתבי בי הדין).

7.         הטענה מרחיקת הלכת ביותר שניתן היה לנסות ולבסס ביחס לתקנה 17 לתקנות שיקים ללא כיסוי (שכותרתה "פקדון לכיסוי הוצאות") היא שתקנה זו מתנה על הוראת תקנה 519  לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה "ערובה לתשלום הוצאות" (ראו: בר"ע 3804/02 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' ברוש תעשיות בע"מ (לא פורסם, 23.7.2003) (להלן: עניין ברוש)). ברם הוצאות משפט ונזקים כתוצאה ממתן הצו הם שני עניינים נפרדים בתכלית. מכאן שאין בהוראת תקנה 17 לתקנות שיקים ללא כיסוי כדי להוציא את האפשרות להידרש לנושא הבטוחות כמקובל בתקנות סדר הדין האזרחי. מסקנה זו אך מתחזקת בקוראנו את ההוראה בתקנה 8 לתקנות שיקים ללא כיסוי, שהיא המציינת את האפשרות שבית המשפט ייתן במקרה הצורך צו זמני (וליתר דיוק: צו ארעי), וזאת " עם הוראות ככל שייראה לו". קרי: סמכות להתנות את הצו בבטוחות להבטחת נזקי הבנק קיימת, בין אם מכוח תקנות 364 ו-365 לתקנות סדר הדין האזרחי, ובין אם מכוח הוראתו המרחיבה של תקנה 8 לתקנות שיקים ללא כיסוי.

8.         מובן שקיום הסמכות להתנות צו ארעי בהפקדת בטוחות להבטחת נזקי הבנק כתוצאה ממתן הצו, אין משמעה שחובה לעשות בה שימוש, וודאי שיש לעשות שימוש בסמכות זו בשיקול דעת ואף במתינות. התניית הצו בבטוחות רחבות היקף יתר על המידה, למי שניתן להניח כי מצבו הפיננסי אינו מן המשופרים, אינה רצויה. כידוע: "יש לפתוח דלתות בתי המשפט לטובת לקוח המעוניין לערער על הגבלת חשבונו ע"י הבנק, ולא להציב בפניו מכשולים שיאיינו את האפשרות למצות את זכויותיו על-פי דין" ( עניין ברוש הנ"ל). כן יש לזכור שנזקיו של הבנק כתוצאה ממתן הצו צפויים לרוב להיות מצומצמים בהיקפם, שכן בהסרת ההגבלה באופן זמני בצו של בית משפט אין כשלעצמה כדי לחשוף את הבנק לתביעות צד שלישי, ואף במערך היחסים שבין הבנק לבין המבקש-הלקוח הגבלת החשבון אינה נועדת במהותה להגן דווקא על הבנק, אלא בעיקר על צדדים שלישיים.

9.         ומן הכלל אל הפרט. המבקש עתר לעיון חוזר בהחלטה להתנות את הצו הארעי בהתחייבות בלתי מוגבלת בסכום, ערבות צד ג' בסך 10,000 ש"ח ופקדון כספי בסך 7,500 ש"ח, כל זאת להבטחת המשיב בגין כל נזק שייגרם לו כתוצאה ממתן הצו. המשיב לא התנגד לבקשה והותירה לשיקול דעת בית המשפט, ולפיכך איננו רצועים במוסרות המקובלים החלים על עיון חוזר בהחלטת ביניים (ראו: ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508 (2002)). מכאן שאף שלסברתי, בכל הכבוד הראוי, לא נפלה בהחלטתה של כב' השופטת פינצ'וק-אלט כל טעות המחייבת עיון חוזר, הרי שנוכח טענות המבקש בעניין מצבו הכלכלי ואי-התנגדות המשיב, אני נעתר לבקשה חלקית. הצו הארעי יותנה אפוא רק בהתחייבות העצמית הבלתי מוגבלת בסכום, ובפקדון כספי בסך 1,500 ש"ח. כיוון שלטענת המבקש הופקדו כבר הבטוחות שבהן הותנה הצו, משמעות הדבר היא שתוחזר לו יתרת הפקדון הכספי עד לסכום של 1,500 ש"ח, כמו גם ערבות צד שלישי.  

10.        נוכח האמור, הבקשה מתקבלת כאמור בסעיף 9 לעיל. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ג, 1 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: